הילד שלי מרביץ לי, מה עושים?
צוות על הספה
התגובה המתאימה ביותר לאובדן שליטה שמביא ילד צעיר להרביץ להורים, היא לתפוס מחדש את השליטה ולכונן מחדש את הסדר ואת ההיררכיה המשפחתית.
התפתחות הילדזוגיות ומשפחה
אך בחלק מהבתים התמונה קשה יותר - כאשר יש במשפחה ילד, שמסוגל להכות את הוריו ואת בני הבית האחרים, משתולל בפראות ונראה שאין דרך לעצור ולהרגיע אותו.
במאמר שלפניכם ננסה להסביר את התופעה ולתת לכם כלים להתמודד איתה.
למה הילד מכה?
זוהי נקודה חשובה במיוחד, כיוון שכדי לשנות את המצב, עלינו להבין מה עומד בבסיס ההתנהגות ומה הילד מנסה להגיד לו בתגובותיו האלימות והתוקפניות.
1. למידה חברתית – ילד שהוריו או אחיו משחקים איתו בפראות, או ששומע בבית שצריך "להחזיר" למי שפוגע בנו - לומד שאלימות היא דרך תקשורת מקובלת ועלול לחקות את ההתנהגות השלילית.
2. חוסר תשומת לב – ילד שלא מקבל יחס מספק מסביבתו הקרובה, עלול לנקוט באלימות כדרך לקבל תשומת לב. מבחינתו - תשומת לב שלילית, עדיפה על חוסר יחס.
3. הבעת תסכול – חוקרים יודעים להצביע על מתאם בין תוקפנות ואלימות לבין היעדר יכולת מספקת להשתמש במילים כדי להביע צרכים, רצונות ותסכולים. זו הסיבה שילדים מועדים, יותר ממבוגרים, להשתמש בידיים ולהביע את חוסר שביעות רצונם באמצעות מכות, צעקות וזריקת חפצים. המצב חמור אף יותר, כאשר הילד כבר רכש שפה, אך מתקשה להביע את עצמו מסיבות שונות – התפתחותיות, רגשיות ואחרות.
4. רווח מיידי – ילדים פועלים, ברוב המקרים, מסיבות אגואיסטיות לחלוטין ומכאן החשיבות הגבוהה שיש לתגובות שלנו, המבוגרים, אל מול ההתנהגויות שלהם. אם התגובה שלנו תיתפס על ידי הילד כרווח (ואולי תתפלאו לשמוע שהדבר עשוי לקרות גם כאשר התגובה היא שלילית בבירור) – הוא ימשיך במעשים שהובילו לתגובה זו, שוב ושוב.
5. היעדר גבולות – ילדים צעירים מביעים את זעמם באופן פיזי, אך ילד שלא יציבו לו גבול ברור ומהיר, ילמד שמדובר בדרך הבעה לגיטימית ואף יסלים את ההתנהגות עם הזמן.
המכנה משותף בין הסיבות שמנינו לעיל – הוא שאלימות של ילדים נגד הוריהם, בעיקר בגיל הצעיר, אינה תופעה שכיחה והיא בהכרח מעידה על בעיות אחרות, שיש להבין אותן ולטפל בהן.
איך מתמודדים עם ילד אלים?
להביט במראה – גם אם זה כואב
ילד פגוע, כועס ומתוסכל מנסה, במידה רבה, לגרום לנו להרגיש כמו שהוא מרגיש. מכאן, שאם יכה אותנו וגם אנחנו נכאב וניפגע, נבין כיצד הוא חש. כמובן שמדובר באסטרטגיה ילדית ולא אפקטיבית, שרק מרחיקה ממנו את האמפתיה, אבל אנחנו ההורים המבוגרים וזהו תפקידנו לנסות להבין, למרות הכעס והעלבון, מה משקפת לנו ההתנהגות של הילד ומה הוא מנסה להגיד לנו, בדרכו.תופסים מחדש את השליטה
התגובה המתאימה ביותר לאובדן שליטה שמביא ילד צעיר להרביץ להורים, היא לתפוס מחדש את השליטה ולכונן מחדש את הסדר ואת ההיררכיה המשפחתית. הדבר חשוב משני טעמים: הוא מאפשר הגעה לרגיעה ומחזיר לילד את הביטחון בסדר המוכר וההגיוני של הדברים, ביטחון שאבד לו ברגע שהרים יד על ההורה והפך, גם אם לרגע, לבעל הכוח והשליטה. החוויה הזו, בשונה ממה שחושבים רבים, מאיימת מאוד על הילד ובסתר ליבו הוא כמה לראות את הוריו אוחזים שוב במושכות ומנווטים את המשפחה.גבולות, גבולות ושוב גבולות
בהמשך לנקודה הקודמת, זוהי המשימה ההורית המרכזית שלכם בעת הזו.בזמן רגוע, לא בעת התפרצות, משוחחים עם הילד ומסבירים לו כיצד אתם רואים את הדברים, שתפו אותו שהתייעצתם והחלטתם שהדבר לא יכול להימשך ולכן, מעכשיו, בכל פעם שיאבד את העשתונות וירים את ידו עליכם, יקרה משהו – הוא ילך לחדר לזמן מה, יאבד חלק מזכויותיו, לא יוכל לצאת מהבית וכד'.
אחרי שהסברתם כיצד דברים אמורים מבחינתכם להתנהל בהמשך – יגיע הזמן בו תצטרכו לעמוד מאחורי המילים שלכם ולהראות שאתם רציניים. זהו רגע מבחן, במהלכו הילד מסתכל על התגובה שלכם ובודק "אם יש על מי לסמוך". חשוב מאוד שתהיו עקביים, ברורים ורגועים ותגיבו בדרך שהגדרתם מראש, שוב ושוב, בלי כעס, עד שהמסר יופנם.
רוכשים כלים לשיקום הסמכות ההורית
אנו מבינים, אם כך, שהרמת יד של ילד על הוריו היא מקרה קיצון, שמעיד על שחיקה בסמכות ההורית וביחסים המשפחתיים. את זה אפשר וכדאי לתקן בעזרת התייעצות עם הצוות החינוכי במסגרת, שיחות עם הורים אחרים, קריאת ספרים ומאמרים בנושא ואף הדרכה הורית מקצועית, שתיתן לכם כלים שבעזרתם תוכלו לשקם את הסיטואציה המשפחתית ולהניח יסודות בריאים יותר להמשך.
מציעים אלטרנטיבה
לאחר שהבנתם מדוע הילד נוהג באלימות, נסו לעזור לו ללמוד דרכים חלופיות להביע את תסכולו ולהתמודד עם הזעם שהוא חש. האפשרויות אין-סופיות: יציאה לריצה מסביב לבניין, קפיצות במקום, שימוש בשק אגרוף, נגינה על תופים, כתיבת יומן, טכניקות נשימה ומדיטציה ועוד ועוד.אם תעשו את הדברים הללו, או את חלקם, תסייעו ליצירת אווירה טובה יותר בבית וחשוב אף יותר – תשדרו לילד שאתם סומכים עליו, מאמינים בו וביכולות שלו ורואים בו שותף לדרך.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
פסיכותרפיסטית, עובדת סוציאלית קלינית
התמחות: פגיעה מינית, פוסט טראומה, דיכאון, חרדות, אבל ושכול, משברי חיים, הגיל השלישי
אזור בארץ: צפון, גליל מערבי, קריות
שפה: עברית,רוסית
פסיכותרפיסטית, עובדת סוציאלית קלינית. מטפלת בנפגעות ונפגעי אלימות מינית, במתמודדים עם מצבי לחץ ומשברי חיים, פוסט טראומה, אבל ושכול
פסיכותרפיסטית ועו"ס קלינית
התמחות: בריאות הנפש, חרדה, דיכאון, אבל ואובדן, פוסט טראומה, מתבגרים, הריון לידה וטיפולי פוריות, מערכות יחסים
אזור בארץ: מרכז,רמת גן,גבעתיים,אונליין
שפה: עברית,אנגלית
פסיכותרפיסטית ועו"ס קלינית מומחית. מנוסה בטיפול במבוגרים ומתבגרים. מטפלת בדיכאון, חרדה, משברי חיים, טראומה, פריון, הריון ולידה. הט
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מגדר יוסי אוסדון - פסיכולוג חינוכי מומחה
בית ספר קיבוצי, אחד מהוותיקים שבמדינה, היום הראשון שלי בעבודה. אני מתלווה למנהלת השירות הפסיכולוגי לצפייה בטקס פתיחת שנת הלימודים. לא היה זה מחזה נדיר לראות ארבעה ואולי אף חמישה דורות עומדים בהתרגשות ומלווים בעיניהם את הזאטוטים העוברים בתוך שביל כפות התמרים בדרך להפיכתם לתלמידים.
שגרה לצד מלחמה – איך עושים את זה? צוות אתר על הספה
עם התמשכות המלחמה, שהחלה לפני למעלה מ 5 שבועות, חלקים גדולים בציבור הישראלי מבינים כי יאלצו לנהל שגרת חיים כלשהי, לצד המלחמה. ניהול שגרה כזו היא משימה מסובכת ומורכבת, הדורשת התארגנות משפחתית וכוחות נפש לא מבוטלים.
התפתחות הילד צוות על הספה
מאמר זה יעסוק בשלבי התפתחות הילד בגיל הרך. תקופה זו, המתרחשת מרגע הלידה ועד גיל חמש, היא תקופה מרגשת ומיוחדת. בשנים האלו מתרחשים שינויים רבים ומהירים כמו חיוך ראשון, עמידה ראשונה, צמיחת שיניים, בשלות לגמילה מחיתולים ועוד. אך תקופה זו יכולה להיות מלווה גם בחששות לגבי ההתפתחות התקינה של הילד ולהעלות שאלות רבות.
חרם חברתי צוות על הספה
תופעת החרם היא אחת התופעות הקשות הקשורות בבריונות בחברת הילדים. בריונות מוגדרת כאלימות מכוונת, חזרתית, המנצלת ומייצרת יחסי כוחות לא הוגנים בין הפוגע לבין הנפגע. ילדים הנפגעים מחרם עשויים לשאת בתוכם צלקות למשך שנים רבות